שיעור באור וביחסים

השמש היא אותה שמש בכל העולם,

היא מאירה ומחממת באותן קרניים, באותו חום,

ואינה בוחרת למי להאיר יותר ולמי פחות –

השמש פשוט נותנת, באופן טבעי, באותה מידה את כל מה שיש לה.

ובכל זאת אנו מרגישים אותה אחרת -

במקום אחד היא צורבת,

במקום אחר מנחמת;

יש רגעים בהם היא מסנוורת, וברגעים אחרים מלטפת.

אז מדוע אנו מרגישים את השמש באופן שונה?

אם אור וחום השמש יוצאים זהים, כיצד נוצר השוני בתחושתנו?

התשובה נעוצה בתנאים – עונת השנה, הגובה, הצמחייה, הים, העננים – כל אלה יוצרים את ההבדלים. נכון שאור וחום השמש ניתנים לכולם באותה מידה, אך תנאי השטח הטבעיים הם שמכתיבים את מידת הקבלה.

בשפה הקבלית נאמר: "האור נותן והכלי מקבל'' – ואני מוסיפה שעדיף, לפי יכולתו בכדי לא לפגוע בו.

בחיים, כל אחת ואחד מאיתנו הוא כמו אותה שמש ,

בכולנו קיימת אותה כמות של אור לנתינה

אך גם הנתינה הכי גדולה ונדיבה תלויה במקבל

על פי חכמת הקבלה, נולדנו עם "כלי" שמטרתו להתמלא באור הטוב של הבורא.

לכלי אין אפשרות לקבל יותר אור ממה שהוא מסוגל להכיל;

הוא גדל לפי הרצון והתשוקה לקבל ולהשפיע,

לרוב, הרצון לקבל מתעורר דווקא מתוך תחושת החוסר והכאב.

מפוטנציאל להתפתחות אישית

כל אחת ואחד מאיתנו נולד עם פוטנציאל להיות שמש לעולם – שמש מלאת אור, חום ונתינה מלאה.

כתינוקות, הרצון שלנו הוא אך ורק לקבל לעצמנו.

ככל שאנו מתבגרים, אנו לומדים גם לתת – וחשוב שזה יקרה לא מתוך ריצוי, אלא מתוך שפע ואהבת עצמי והזולת כאחד.

כמו שלשמש יש תנאים שתלויים בצד המקבל גם לנו:

אם מישהו מאוד ירצה לתת לי עזרה, מחמאה או מידע ואגיב ב- ''אני יודעת'' או ''אין צורך תודה'', הנתינה שלו מתבטלת, יש כאן דחייה גם אם היא נאמרת בחיוך.

אני נותנת והצד השני מקבל

אני מקבלת כאשר הצד השני נותן

יש כאן הסכמה הדדית

חסימות ואמונות מגבילות לקבלה : -

• קבלה היא חולשה ולכן נמנע מכך

• איני סומך ומרגיש בטוח בכדי לקבל, גם אם זה מאדם קרוב, נפגעתי

• אני רגיל להסתדר לבד, להיות עצמאי ולכן אין לי צורך בעזרה

• אני מכיר את עצמי, אני יודע הכי טוב בשבילי מה נכון

• אני מתבייש לקבל עזרה, התנהגתי לא יפה – זאת בעצם הרגשת אשמה שמונעת קבלה

• ישנם כאלה שמתוך רצון להוביל ולשלוט יעדיפו להיות בנתינה מאשר בקבלה,

• האיזון יהיה חייב להתרחש:

גם מי שרק נותן יזדקק בסופו של דבר לקבל, ומי שרק מקבל יחווה ריקנות גדולה מחוסר האיזון

סיכום –

- השמש מאירה לכולם באותה עוצמה, אך כל אחד מאיתנו מסוגל לקלוט את אורה במידה שונה.

- חשוב שנזכור לכבד ולהבין את השוני בינינו – אותו שוני שמאפשר לכל אחד לקבל את כמות האור המתאימה לו.

- כמות האור שכל אחד מקבל משתנה בהתאם ליכולתו, כדי שלא יישבר הכלי.

ההבנה הזו עוזרת לנו לגלות סבלנות וסובלנות כלפי הזולת, לתת ולקבל מתוך אהבה והבנה.

לא נשכח את עצמנו בתוך כל זה, כי קבלה ונתינה היא אותה אהבה שמסכימה להתקבל עבור עצמי ויוצאת מתוך עצמי החוצה לכולם

אתי דן

פסיכותרפיה אינטגרטיבית

 לאיזון רגשי ונפשי לאיכות חיים מיטבית