השמש היא אותה שמש בכל העולם, היא מאירה ומחממת באותן קרניים, באותו חום, ואינה בוחרת למי להאיר יותר ולמי פחות – השמש פשוט נותנת, באופן טבעי, באותה מידה את כל מה שיש לה. ובכל זאת אנו מרגישים אותה אחרת - במקום אחד היא צורבת, במקום אחר מנחמת; יש רגעים בהם היא מסנוורת, וברגעים אחרים מלטפת. אז מדוע אנו מרגישים את השמש באופן שונה? אם אור וחום השמש יוצאים זהים, כיצד נוצר השוני בתחושתנו? התשובה נעוצה בתנאים – עונת השנה, הגובה, הצמחייה, הים, העננים – כל אלה יוצרים את ההבדלים. נכון

*אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵך* רות המואבייה קיבלה מגילה שלמה על שמה, בעיניי היא סמל לנאמנות אז קצת רקע: כשהיה רעב בכנען תמיד נדדו לאזורים...

חודש סיון מבורך! אנחנו נכנסים לשבוע האחרון של ספירת העומר – מסע בן 49 ימי הכנה שבסופם נפתח עבורנו שער ה-50 שם נזכה לחרות!! בפסח שוחרר הגוף ובשבועות תשוחרר הרוח. הספירה האחרונה שאליה הכול "מתנקז" ומתחבר נקראת ספירת מלכות, שהיא הרצון לקבל. בכל יום במהלך ה-49 ימי ספירת העומר נוספת עליה השפעה, כמו חסד שבמלכות או גבורה שבמלכות, ואז הרצון לקבל מתמלא. נוצר איזון בספירת המלכות והיא מחברת ונותנת משמעות. היא הופכת מרצון לקבל לעצמו לרצון להשפיע לאחר, לזולת. ואין גבוה מזה. הרי לכל אחד יש

לכבוד חודש ניסן, שיבוא עלינו לטובה, שיתקבלו במהרה בשורות טובות ושנזכה לניסי ניסים, אני משתפת משהו מקסים שפרסמתי שבוע שעבר בקבוצת הווטצאפ...