הכנעה, הבדלה, המתקה - חלק א'

הכנעה

זהו חלק ראשון מתוך שלושה, בתהליך או מודל שהגה הבעל שם טוב

ההכנעה היא הרפיה, שחרור משליטה והסרת היאחזות מאזור הנוחות ומהאזור המוכר, והיא בעיקר מלמדת אותנו לוותר על יהירות ולהיות בענווה, ואז אנו מאפשרים לפנימיות שבנו להוביל, להתקדם וללמוד להיות טובים יותר.

לא לדאוג, ההכנעה לא מונעת מימוש והישגים, היא לא חולשה. להפך, ההכנעה מדייקת אותנו במקומות שבהם האוטומט שבנו נכנס להישרדות ותוקע אותנו במקום המוכר ו"הבטוח".

לעומק הדברים נתן לומר שהחיים הינם מסע ארוך הבנוי מלמידות והתנסויות רבות הקשורות במשמעות החיים.

קם בתוכנו חלק שיודע את הדרך, אך קולו אינו נשמע. לפעמים הוא נאלם מתוך פחד או קיבוע מחשבתי והרצון לילך בדרך הבטוחה.

כל אלו ויותר הם פעולות שליטה והגנה פנימיים המעכבים מהדרך האלוקית שנבחרה עבורי להתגלות.

יש בלבול מצד אחד אנו יודעים שזה אפשרי ומצד שני אנו לא מוכנים להרפות את האחיזה, הפחדים שלנו חזקים, הם מונעים ממקום עתיק יותר, שבהם למדנו ש"רק אני יכול להגן על עצמי".

אכזבה, נטישה, דחייה או שקרים שנצרבו בנו לימדו אותנו לסמוך רק על עצמנו, כך נוצרות אמונות עמוקות בתת המודע לגבי היכולת המוגבלת לסמוך על אנשים או על העולם.

לכן ניתן לסכם שהשליטה היא לא בהכרח פעולה מודעת, ההכנעה בניגוד אליה בהכרח פעולה מודעת.

כשאין לנו יכולת לשנות מצב או להחליט עליו, אנו מרימים ידיים ונכנעים באהבה מול הקדוש ברוך הוא.

אנו מבקשים ממנו ''עשה בי כרצונך'',

"תן לי את הדרך וההבנה שלך"

"תוביל אותי למקום הטוב והמועיל ביותר עבורי"

כמובן ההכנעה מתבססת על -אין לי מושג מה יקרה ואיך,

אך אני מלמדת את עצמי לסמוך על משהו בתוכי,

כשאני מרפה משליטה ומאפשרת למשהו אחר לקרות.

אתי דן

פסיכותרפיסטית לאיזון רגשי נפשי