הקשר בין חרדה, כעס ועצב
- ester dan
- 12 ביולי
- זמן קריאה 1 דקות
הקשר בין חרדה, כעס ועצב
אלו שלושה רגשות שיכולים לפעול כמו ציר התפתחותי בתוכנו.
המעבר ביניהם לא תמיד קורה באותו הסדר, ולרוב –
העוצמה תורגש במיוחד ברגש האחרון בציר, הוא הדומיננטי
נשמע מוכר? אז בואו נצלול פנימה ונבין יחד את הציר הזה.
כשקורה משהו שמסומן אצלנו כמצב מצוקתי ומסוכן,
החרדה מתבטאת והיא די מנטרלת אותנו.
זה רגש שיוצר חוסר אונים רגעי או מתמשך והגוף מגיב:
בזרמים, דופק מהיר, קיפאון והמחשבות לא מפסיקות לרוץ.
אם בחרדה חווינו חוסר אונים, בכעס ננסה להחזיר לעצמנו כוח ושליטה.
הכעס מאופיין כלוחם, הוא השורד
ניתן לשאול: מול מי הוא שורד? התשובה תלויה באופן ביטוי הכעס:
אם הכעס בא כסערה פנימית שקטה ומודחקת: שם האדם שם מעצור לרגשותיו.
אם הכעס בא כסערה רועשת: שם האדם רוטן, צועק ובוכה
בניסיון לפרוק את חוסר האונים החוצה.
בשתי הצורות הללו מתעוררת אשמה – כלפי עצמי וכלפי אחרים.
הגוף מגיב בעוצמה למחשבות המאשימות האלו, והמתח עולה.
העצב לרוב, מגיע אחרי הכעס.
כשהעצב הוא התחנה הרגשית האחרונה, הוא נוטה להישאר שם לא מעט זמן.
זה השלב שבו המוח עובר למצב Freeze (קיפאון) – קריסת המערכת אחרי הסערה.
הגוף מבין שאי אפשר להילחם או לברוח יותר, והוא מוריד הילוך.
הגוף כבר לא בדופק מהיר, אלא בטונים נמוכים, תשוש ורפוי,
צולל למחשבות שאין להן סוף.
זה הזמן שבו עולות מחשבות על אובדן העצמי:
"לא יכולתי לשלוט בסיטואציה", "איבדתי את עצמי, הדעה שלי לא נחשבת",
"אני לא מספיק טוב", "לא אוהבים אותי".
הריפוי שלנו מתחיל: כשאנחנו מפסיקים להילחם בכעס,
מסכימים לרדת קומה אחת למטה – לפגוש את החרדה שמניעה אותו,
ונותנים מקום לעצב שמבקש שיחבקו אותו.
אתי דן
פסיכותרפיה אינטגרטיבית
לאיזון רגשי ונפשי לאיכות חיים מיטבית
